9 במרץ, 2009יותר מאלף דיונים
לפעמים צריך להכיר בעובדה שיצירת אמנות אחת מצליחה לחדד נקודה שבדיבור או בפוליטיקה מטורחנת ומעיקה. הסרטון הזה זכה כבר להרבה אזכורים וכתבות, אבל כשיצירת מופת כזו מופיעה מול העיניים, יש לי רצון לשתף בה את כל מי שרק אפשר. צפיה מהנה.
10 במרץ, 2009 בשעה 7:45
חמוד, אבל מעודי לא נתקלתי ביצירת מופת פשטנית. וגם הסרטון הזה אינו יצירת מופת. למעשה, אפילו לא מועמד. חבל, אבל ככה זה. לא כל דבר הוא יצירת מופת. הרוב לא. גם הסרטון הזה לא.
10 במרץ, 2009 בשעה 9:49
גדי, מסכים שיש משהו מאוד פשוט במסר של הסרט. אבל פשוט זה לאו דווקא פשטני. לפעמים כדי לחדד נקודה שכוסתה וטושטשה באלף נימוקים והצדקות, עד שלא רואים את מהותה, יש מקום לאסטרטגיה של פשטות.
28 במרץ, 2009 בשעה 8:04
לך תנצח סרט כזה בהסברה.
אני לא חושב שהסרט עושה “אמת” למציאות, אבל בהסברה, למי אכפת מהמציאות?
8 ביולי, 2009 בשעה 9:58
מה שיפה בסרטים פשטניים מהסוג הזה, הוא שלא נדרש הרבה כדי להפוך את כל המסר שלהם ב180 מעלות.
מספיק לצייר חגורת נפץ קטנה על הילד, ואפשר לשווק את הסרטון כסרט הסברה של משרד הביטחון.
אני לא נוקט עמדה פוליטית, אני פשוט לא אוהב את הפשטנות הקריקטוריסטית הזו.
24 ביולי, 2009 בשעה 2:06
הסרטון הזה דווקא נראה לי מאוד חמוד,אהבתי אותו ואת הפוסט שלך
14 במרץ, 2010 בשעה 1:14
הסבירו לי את ההסברה, ואת הקונספטואליות שבוידאו, ובכל מקרה אינני מבינה דבר וחצי דבר כי המציאות כ”כ שונה משני הצדדים (גם המציאות, גם ההסברתי, ואפילו האמנותי - כבר שלושה צדדים) שקשה לעקוב.